Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ta'anith
Daf 28b
מַאי שְׁנָא הַלֵּל דְּדָחֵי דִּידֵיהּ, וּמַאי שְׁנָא מוּסָף דְּלָא דָּחֵי דִּידֵיהּ?
Traduction
What is different about hallel that it overrides its own watch, i.e., the watch in the morning service, when hallel is recited; and what is different about the additional offering, that it does not override its own watch, of the morning service, but it does override the watch of the afternoon service and the closing prayer?
Rachi non traduit
מאי שנא הלל דדחי דידיה. מעמד דשחרית:
ומאי שנא מוסף דלא דחי דידיה. דקתני יום שיש בו מוסף אין בו מנחה ולא קתני אין בו מוסף דלא דחי דידיה אלא דמנחה:
אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי: הַשְׁתָּא דְּלָאו דִּידֵיהּ דָּחֵי — דִּידֵיהּ לָא כָּל שֶׁכֵּן? אֲמַר לֵיהּ, הָכִי קָאָמֵינָא לָךְ: לָא לִידְחֵי אֶלָּא דִּידֵיהּ!
Traduction
Rav Ashi said to him: Now, as the additional offering overrides the watch of the afternoon service, which is not its own, is it not all the more so that it should take precedence over its own watch? Rav Ḥisda said to Rav Ashi: I meant the opposite, as this is what I am saying to you: It should not take precedence over another watch, that of the closing prayer; rather, let it override only its own watch, the one performed in the additional service.
Rachi non traduit
הכי קאמינא. הכי קא בעינא למימר:
אלא דידיה. דמוסף:
אֲמַר לֵיהּ: אִיכָּא רַבִּי יוֹסֵי דְּקָאֵי כְּווֹתָךְ. דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּסָף יֵשׁ בּוֹ מַעֲמָד. מַעֲמָד דְּמַאי? אִילֵימָא מַעֲמָד דְּשַׁחֲרִית, הָא תַּנָּא קַמָּא נָמֵי הָכִי קָאָמַר! אֶלָּא מַעֲמָד דְּמוּסָף — דִּידֵיהּ נָמֵי לָא דָּחֵי?!
Traduction
Rav Ashi said to him: There is Rabbi Yosei, who holds in accordance with your opinion, as it is taught in a baraita that Rabbi Yosei says: On any day on which there is an additional offering, there is a non-priestly watch. The Gemara clarifies: To which non-priestly watch is he referring? If we say that Rabbi Yosei means the non-priestly watch of the morning prayer, but the first tanna also said this. Rather, Rabbi Yosei must mean the non-priestly watch of the additional prayer. However, this too is problematic; is it possible that the additional offering does not override even its own watch, during the additional service itself?
Rachi non traduit
ה''ג רבי יוסי אומר כל יום שיש בו מוסף יש בו מעמד. ואתנא קמא פליג דאמר יום שיש בו מוסף אין בו נעילה ואתא ר' יוסי למימר דיש בו מעמד אע''פ שיש בו מוסף:
אֶלָּא דְּמִנְחָה — קָרְבַּן עֵצִים דָּחֵי! אֶלָּא לָאו, דִּנְעִילָה. שְׁמַע מִינַּהּ: דִּידֵיהּ דָּחֵי, דְּלָאו דִּידֵיהּ — לָא דָּחֵי. שְׁמַע מִינַּהּ.
Traduction
Rather, Rabbi Yosei must be referring to the watch of the afternoon prayer. However, this is also puzzling, for if the wood offering overrides the watch of the afternoon service, the additional offering should certainly take precedence over it. Rather, is it not the case that Rabbi Yosei is speaking of the watch in the closing prayer? One can learn from this that the additional offering overrides its own watch, but it does not override a watch that is not its own. The Gemara concludes: Indeed, learn from this that this is the case.
Rachi non traduit
אלא לאו דנעילה הוא. דאמר ר' יוסי דיש בו מעמד ואין מוסף דוחה אותו:
וְלִיתְנֵי נָמֵי: בְּאֶחָד בְּנִיסָן לֹא הָיָה בּוֹ מַעֲמָד מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַלֵּל וְקָרְבַּן מוּסַף וְקָרְבַּן עֵצִים! אָמַר רָבָא: זֹאת אוֹמֶרֶת הַלֵּילָא דִּבְרֵישׁ יַרְחָא לָאו דְּאוֹרָיְיתָא.
Traduction
The Gemara asks: And let the mishna also teach: On the first of Nisan there was no non-priestly watch because it is a day on which hallel is recited, and it is the New Moon, on which an additional offering is sacrificed, and there was also a wood offering. Rava said: That is to say that the hallel recited on a New Moon is not required by Torah law but is a custom.
Rachi non traduit
באחד בניסן. דאית ביה הלל דראש חדש:
קרבן עצים. (קרבן מוסף) דבני ארח בן יהודה:
זאת אומרת. מדלא קתני נמי באחד בניסן אלמא הלל דראש חדש לא דחי ליה למעמד שמע מינה דלאו דאורייתא הוה אלא מנהגא כדלקמן:
דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם בַּשָּׁנָה יָחִיד גּוֹמֵר בָּהֶן אֶת הַהַלֵּל, וְאֵלּוּ הֵן: שְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג, וּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנוּכָּה, וְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, וְיוֹם טוֹב שֶׁל עֲצֶרֶת. וּבַגּוֹלָה, עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם, וְאֵלּוּ הֵן: תִּשְׁעַת יְמֵי הַחַג, וּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנוּכָּה, וּשְׁנֵי יָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל פֶּסַח, וּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל עֲצֶרֶת.
Traduction
As Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Shimon ben Yehotzadak: On eighteen days a year, the individual completes the full hallel. And they are: The eight days of the festival of Sukkot, including the Eighth Day of Assembly; the eight days of Hanukkah; the first Festival day of Passover; and the Festival day of Assembly, i.e., Shavuot. And in the Diaspora, where a second day is added to each Festival due to uncertainty over the correct date, there are twenty-one days, and they are: The nine days of the festival of Sukkot, including the last day, known as the Celebration of the Torah, the eight days of Hanukkah, the first two days of Passover, and the two Festival days of Assembly.
Rachi non traduit
יחיד. כלומר אפי' יחיד גומר בהן את ההלל שכל אחד ואחד חייב לגמור בו את ההלל במסכת ערכין מפורש מאי שנא דגומר כל ימי החג ובפסח לא גומר אלא יום ראשון משום דחג הסוכות חלוק בקרבנותיו וכל אחד ואחד כחג בפני עצמו דמי:
ובגולה. שעושין שני ימים טובים משום ספיקא:
Tossefoth non traduit
ויום טוב הראשון של פסח. הוא גומר הלל אבל שמונה ימי פסח לא משום דלא דמי לחנוכה וסוכות דחנוכה דינא הוא לגמור הלל דכל הח' ימים היה הנס מתגדל והיה כל חד וחד יום טוב וכן בסוכות כל יומא ויומא הוי י''ט לעצמו לפי שפרי החג מתמעטין והולכין אבל פסח אינו משתנה לא מקרבנות ולא מיום טוב לכך אין גומרים בו ההלל אלא יום הראשון והאידנא דגומרין תרי יומי משום דעבדינן אותו מספק הוי חד יומא לענין קריאת הלל וכן ביום שני של עצרת וכן יום של שמחת תורה ומש''ה יש לנו כ''א יום לגמור הלל:
רַב אִיקְּלַע לְבָבֶל, חֲזָנְהוּ דְּקָא קָרוּ הַלֵּילָא בְּרֵישׁ יַרְחָא, סְבַר לְאַפְסוֹקִינְהוּ. כֵּיוָן דַּחֲזָא דְּקָא מְדַלְּגִי דַּלּוֹגֵי, אֲמַר: שְׁמַע מִינַּהּ מִנְהַג אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם. תָּנָא: יָחִיד לֹא יַתְחִיל, וְאִם הִתְחִיל גּוֹמֵר.
Traduction
On this topic, the Gemara relates: Rav happened to come to Babylonia, where he saw that they were reciting hallel on a New Moon. Unfamiliar with this practice, he thought to stop them, as he assumed that they were reciting hallel unnecessarily. Once he saw that they were omitting portions, he said: I can learn from this that they are maintaining the custom of their forefathers, i.e., they know that it is a custom, not an obligation. It is taught in a baraita: An individual should not begin reciting hallel on a New Moon, but if he has begun he should complete it.
Rachi non traduit
דמדלגי דלוגי. כגון אנן דמדלגין לא לנו ה' לא לנו ונתחיל מן ה' זכרנו יברך:
מנהג אבותיהם בידיהן. אבל הלל דחנוכה כגון באחד בטבת ודאי דחי דכיון דנביאים תיקנוהו שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה שלא תבא עליהן כשנגאלין יהו אומרין אותו על גאולתן כדאורייתא דמי:
לא יתחיל. אינו צריך להתחיל בראש חדש:
Tossefoth non traduit
אמר שמע מינה מנהג אבותיהם בידיהם. י''מ דאמנהג לא מברכינן מהכא וכן משמע בסוכה בפרק לולב וערבה (סוכה דף מד:) דקאמר אמר אביי הוה קאימנא קמיה דר' יצחק ואייתי ההיא ערבה לקמיה שקל חביט חביט ולא בריך קסבר ערבה מנהג נביאים היא אלמא אמנהג לא מברכינן אבל רבינו תם פסק דמברכינן דאי איתא דלא מברכינן אם כן מאי קאמר בגמרא כיון דשמעינהו דמדלגי ואזלי שמע מינה מנהג אבותיהם בידיהם וכי לא היה לו להכיר אי משום מנהג קרו ליה לא מברכי אי איתא דאמנהג לא מברכינן ואי מברכי לא מנהג הוא וכי תימא דלא בא בתחילת קריאת הלל הא לא מצי אמרת דהא רב איקלע לבבל קאמר דאי איתא דבאמצע תפלה בא הוה ליה למימר איקלע לבי כנישתא ומדלא אמר מדלא ברכי מנהג הוא שמע מינה דאמנהגא נמי מברכינן וההיא דסוכה דמשמע דאמנהגא לא מברכינן היינו דווקא אמנהג דערבה דלא הוי אלא מנהג טלטול בעלמא ואמנהג דטלטול לא מברכינן אבל בשאר מנהג כמו קריאת הלל ואחריני כמו אותו מנהג ודאי מברכינן וכן הלכה למעשה ולפי זה יש ליזהר שלא לדבר באמצע ההלל כיון שבירך דאם כן הוי מפסיק ונראה דאין יחיד מחויב לקרוא ההלל אכן אם רוצה לחייב עצמו הרשות בידו:
חֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֵירְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וְכוּ'. נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, מְנָלַן? דְּתַנְיָא: בְּשִׁשָּׁה לַחֹדֶשׁ נִיתְּנוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת לְיִשְׂרָאֵל, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּשִׁבְעָה בּוֹ. מַאן דְּאָמַר בְּשִׁשָּׁה נִיתְּנוּ — בְּשִׁשָּׁה נִיתְּנוּ, וּבְשִׁבְעָה עָלָה מֹשֶׁה.
Traduction
§ The mishna taught: Five calamitous matters occurred to our forefathers on the seventeenth of Tammuz, one of which was that the tablets were broken. The Gemara asks: From where do we derive that the tablets were broken on this day? As it is taught in a baraita: On the sixth of the month of Sivan the Ten Commandments were given to the Jewish people. Rabbi Yosei says: It was on the seventh of that month. The Gemara comments: According to the one who said that they were given on the sixth of Sivan, they were given on the sixth, and on the seventh Moses ascended to Mount Sinai.
Rachi non traduit
ר' יוסי אומר בשבעה. וטעמייהו מקרא במסכת שבת בפרק ר''ע:
בשבעה עלה משה. לקבל הלוחות כלומר ודאי ליכא מאן דפליג עלה דמתני' דקתני דבי''ז בתמוז נשתברו הלוחות מכלל דכולהו סבירא להו דבשבעה עלה ולאו מקרא נפקא לן דבשבעה עלה דהאי דכתיב וישכון כבוד ה' על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי איכא מאן דדריש ליה במסכת יומא כי אחר מתן תורה הוה משבעה בסיון עד י''ז בתמוז איכא מ' יום כ''ד דסיון שהוא מלא וי''ו דתמוז הרי מ' יום שעמד משה בהר:
מַאן דְּאָמַר בְּשִׁבְעָה — בְּשִׁבְעָה נִיתְּנוּ, וּבְשִׁבְעָה עָלָה מֹשֶׁה, דִּכְתִיב: ''וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי'', וּכְתִיב: ''וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה''. עֶשְׂרִים וְאַרְבְּעָה דְּסִיוָן, וְשִׁיתְּסַר דְּתַמּוּז, מְלוֹ לְהוּ אַרְבְּעִין.
Traduction
According to the one who said that the Ten Commandments were given on the seventh of Sivan, they were given on the seventh, and on the seventh Moses ascended to Mount Sinai, as it is written: ''And He called to Moses on the seventh day out of the midst of the cloud'' (Exodus 24:16), and it is written: ''And Moses entered into the midst of the cloud, and he went up into the mount, and Moses was on the mount forty days and forty nights'' (Exodus 24:18). The calculation is as follows: There were twenty-four days remaining in Sivan, plus the first sixteen days of Tammuz, which comes to forty days.
בְּשִׁיבְסַר בְּתַמּוּז נְחֵית, אֲתָא וְתַבְרִינְהוּ לְלוּחוֹת, וּכְתִיב: ''וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָיו אֶת הַלֻּחוֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר''.
Traduction
On the seventeenth of Tammuz, Moses descended, came, observed the people worshipping the Golden Calf, and broke the tablets. And it is written: ''And it came to pass, as soon as he came near to the camp, that he saw the calf and the dancing, and Moses’ anger burned, and he cast the tablets out of his hands, and broke them beneath the mount'' (Exodus 32:19). This shows that the tablets were shattered on the seventeenth of Tammuz.
בָּטַל הַתָּמִיד — גְּמָרָא.
Traduction
§ The mishna taught that on the seventeenth of Tammuz the daily offering was nullified. The Gemara explains: It is a tradition that this occurred on that date.
Rachi non traduit
גמרא. כך קיבלנו מאבותינו:
הוּבְקְעָה הָעִיר. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר? וְהָכְתִיב: ''בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר'', וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ''וַתִּבָּקַע הָעִיר וְגוֹ'''!
Traduction
The mishna further taught that on the seventeenth of Tammuz the city walls of Jerusalem were breached. The Gemara asks: Was this tragedy something that occurred on the seventeenth of Tammuz? But isn’t it written: ''In the fourth month, on the ninth of the month, the famine was severe in the city'' (Jeremiah 52:6), and it is written immediately afterward: ''Then a breach was made in the city'' (Jeremiah 52:7), which clearly indicates that the city was breached on the ninth.
אָמַר רָבָא, לָא קַשְׁיָא: כָּאן — בָּרִאשׁוֹנָה, כָּאן — בַּשְּׁנִיָּה. דְּתַנְיָא: בָּרִאשׁוֹנָה הוּבְקְעָה הָעִיר בְּתִשְׁעָה בְּתַמּוּז, בַּשְּׁנִיָּה בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בּוֹ.
Traduction
Rava said: This is not difficult, as here the verse is referring to the First Temple, whereas there, in the mishna, it describes the destruction of the Second Temple, as it is taught in a baraita: Upon the destruction of the First Temple, the city walls were breached on the ninth of Tammuz; and at the destruction of the Second Temple they were breached on the seventeenth of Tammuz.
שָׂרַף אַפּוֹסְטְמוֹס אֶת הַתּוֹרָה — גְּמָרָא.
Traduction
The mishna further taught that on the seventeenth of Tammuz Apostemos publicly burned a Torah scroll. The Gemara explains: This, too, is a tradition.
הֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל, מְנָלַן? דִּכְתִיב: ''וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם''.
Traduction
The mishna also stated that on the seventeenth of Tammuz Manasseh placed an idol in the Sanctuary. The Gemara asks: From where do we derive that this occurred on the seventeenth of Tammuz? As it is written: ''And from the time that the daily offering shall be taken away and the abomination that causes appallment is set up'' (Daniel 12:11), which indicates that an idol was placed in the Temple on the very day that the daily offering was suspended.
Rachi non traduit
ומעת הוסר התמיד לתת שקוץ שומם וגו'. דבעת שהוסר ונתבטל התמיד באותו היום נתן שקוץ שומם דהיינו הועמד צלם בהיכל:
וְחַד הֲוָה? וְהָכְתִיב: ''וְעַל כְּנַף שִׁקּוּצִים מְשֹׁמֵם''! אָמַר רָבָא: תְּרֵי הֲווֹ, וּנְפַל חַד עַל חַבְרֵיהּ וְתַבְרֵיהּ (לֵיהּ) לִידֵיהּ, וְאִשְׁתְּכַח דַּהֲוָה כְּתִיב:
Traduction
The Gemara asks: And was there only one idol placed there? But isn’t it written: ''And upon the wing of detestable things shall be that which causes appallment'' (Daniel 9:27)? The plural, ''detestable things,'' indicates the presence of at least two idols. Rava said: There were initially two idols, but one fell upon the other and broke its hand. Since only one idol was whole, the mishna mentions only that one. Rava continues: And an inscription was found on the broken idol that read:
Rachi non traduit
ה''ג והא כתיב על כנף שקוצים. כלומר הא כתיב קרא אחרינא דכתיב ביה שקוצים דמשמע תרי:
תרי הוו. שהעמידן מנשה בהיכל:
ונפל חד על חבריה וקטעיה לידיה. והנקטע לא קא חשיב והיינו דכתיב שקוץ אחד:
אשתכח דכתיב. על ההוא צלם הכי:
Tossefoth non traduit
ואשתכח דכתיב עילויה על אותו יד פירוש מצאו כתוב על היד שנחתכה מן הצלם אנת צבי לאחרובי ביתיה כלומר ביתו של הקב''ה אשלמת ליה כלומר וכחך נתת לו ויש מפרשים דהכתיבה הוה על הצלם השלם וה''ק אשכחי' עליה על הצלם השלם אנת צבי לאיחרובי ביתיה כלומר אתה רצית להחריב ביתו של הקדוש ברוך הוא וידך אשלמת ליה לכך שלמתי את ידך להקדוש ברוך הוא שחתכתי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source